The Daily Dolly

הציטוט היומי: עמי אילון מתראיין לרזי ברקאי. ברקאי שואל אותו מה דעתו, בתור הסמן השמאלי של מפלגת העבודה, על הרחבת ההתנחלויות. "קודם כל" עונה איילון, "לא הייתי אומר שאני הסמן השמאלי, אני עמוד האש.” הציטוט מובא במלואו, כולל ההקדמה, אצל אמיר אהרוני.

יוסי גורביץ נכנס בדליה איציק, שקוראת להרוס את ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת מרכז הרב. מסתבר שענישה קולקטיבית של חפים מפשע, שאפילו צבה"ל מודה שאינה אפקטיבית, היא הדרך בה מתחנפים לאספסוף בישראל. מעצבן.

יואב קרני כותב פוסט מבריק, כהרגלו, על ההתבטאות האומללה של מתן וילנאי, ויוצא משם לדיון רחב יותר על העברית הצעקנית, על תרבות הדיבור בישראל ועל האנדרסטייטמנט הנעדרת.

יוסי דהאן ממשיך לכתוב על סגירתו של מפעל הטקסטיל של פולגת בקריית גת. הפעם הוא מרחיב על תרגיל העוקץ של הבעלים, במסגרתו חלק מכספי פיצויי הפיטורים ישולמו לעובדים מכספי המוסד לביטוח לאומי, ועל חלקו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בסגירה.

הנה ממטרת הטרקטור החמודה ביותר בעולם. אני מצטרפת לאיתמר שכותב: "האמת היא שאני אוהב את הרעיון כל כך שבא לי לרכוש בית עם גינה רק בשביל לנסות אותה".

ולסיום, אהרון קשלס מקשר לביצועים של תיאטרון הגרב לכל הסרטים המועמדים לאוסקר (פרט ל"לא ארץ לזקנים", שלונקק כאן). אני הכי אהבתי את הביצוע ל"זה ייגמר בדם". מעולה.