The Daily Dolly 31/03/2008
הדולי היומי מוקדש לאורן צור, שיעמיד פנים שהפוסט הזה אכן התפרסם ב-31/03 (היום בערב אפרסם את הדולי היומי של היום).
ואם אנחנו כבר עם אורן צור, דרך התגובות לפוסט המצוין הזה שלו, הגעתי לסטריפ משובח של XKCD של HandRooster (שמציירים באותו סגנון של XKCD).
הציטוט היומי:
"I bought a doughnut and they gave me a receipt for the doughnut. I don’t need a receipt for a doughnut. I’ll give you the money, you give me the doughnut—end of transaction. We do not need to bring ink and paper into this. I just cannot imagine a scenario where I would have to prove that I bought a doughnut. Some skeptical friend—”Don’t even act like I didn’t get that doughnut—I got the documentation right here! (pause) Oh wait, it’s back home in the file, under ‘D’, for doughnut.” ‘Cuz we all know that ‘D’ is for doughnut." זה מכאן, אבל הגעתי לזה דרך התגובות כאן.
אפילו יוסי שריד, המעיד על עצמו שהוא "חסיד של השידור הציבורי" התייאש מהערוץ הראשון.
ואם אנחנו כבר עם תקשורת, הנה פוסט מרתק של יוסי דהאן, העוסק במות העיתונות הכתובה והשינויים החלים במדיה.
איתמר ב"ז מפרסם ביקורת על הסרט התיעודי "Metal: A Headbanger's Journey" שנשמע מעניין מאוד.
לא קראתי את ציפר כבר המון זמן, וזה גרם לי לשכוח כמה הוא שולתתת!!!!1
היום בפינה "בשביל זה יש יו טיוב", סרטון מחאה מעולה וטוויסטי על המציאות העגומה של מקסיקנים בארה"ב. למרות שלא צריך ללכת עד לארה"ב בשביל לראות עוולות מהסוג הזה. אתם מוזמנים כל בוקר לעבור ברחוב צ'לנוב בתל אביב, בין הרחובות סלמה לוולפסון ולראות את שוק עבדי הבניין. או, אם אתם גרים בשרון, אתם יכולים לקפוץ לאיזור מחלף נתניה, גם שם מתקיים שוק עבדים דומה (מקור).
ולסיום, שוב XKCD, עם הפיק אפ ליין האולטימטיבי, שאיש לא יכול לעמוד בפניו.
candy כתבה:
אכן פיקאפ ליין אולטימטיבי
גדול!
נשלח 1 באפריל, 2008 בשעה 13:52 ¶
יניב ג"מ כתבה:
אם אינני טועה מאד מאד, הסטריפ הראשון איננו של xkcd, למרות טיב הציורים הדומה.
נשלח 1 באפריל, 2008 בשעה 14:15 ¶
אורן כתבה:
תודה רבה וחן-חן
אבל צודק יניב שבסטריפ הראשון הוא לא xkcd למרות שהגרפיקה דומה מאוד.
(ובפינת הפאדיחה, בתגובה שלי לפוסט הקודם צ"ל "להתבסם" ולא "להתבשם", אם כי גם לזה אין לי התנגדות עקרונית).
נשלח 1 באפריל, 2008 בשעה 14:25 ¶
Dolly כתבה:
אורן, חשדתי שזו הכוונה, אבל דווקא אהבתי את המשמעות של מה שהקלדת
נשלח 1 באפריל, 2008 בשעה 14:40 ¶
אור ברקת כתבה:
למרבה הפתעתי אני נאלץ להסכים עם המחמאה לציפר
נשלח 1 באפריל, 2008 בשעה 15:38 ¶
דודי קינג כתבה:
בימים שבהם אפילו בבלגיה מדברים על הפרדה גוברת בין הפלמים לוולונים, בימים שבהם מדברים על אוטונומיה תרבותית (ואולי אף אזרחית) לתושבי קטלוניה בספרד, בימים שבהם קוויבק הולכת והופכת למחוז נפרד בקנדה… בימים אלו ממש, ב. ציפר מפנטז על מדינה דו-לאומית בה יחיו יהודים ופלסטינים בשלום ובאחווה. יפה, באמת כל הכבוד. אני מניח שהוא תומך באותו הלהט בטורקיה המאוחדת, בה יחיו בשלום טורקים וכורדים, וכמובן גם היוונים המגורשים שיחזרו מחרתיים לסמירנה. עיראק המתפוררת היא גם שטות והבל בעיניו, ולדעתו חייבים לשמור על אחדות כפויה בין השיעים לסונים. בדיוק כשכל הלאומים בעולם סוף-סוף נפרדים זה מזה, ובצדק, בא ציפר ומכריז על פתרון ישן-נושן (שבניגוד לדבריו, משחקים בו כאן מאז שנות ה-20'): מדינה דו-לאומית!
אתם רציניים בדברי ההערצה המתבטלים בפני ב. ציפר, או שמדובר כאן בעצם באמירה אירונית, מעין הפוך-על-הפוך?
נשלח 1 באפריל, 2008 בשעה 21:03 ¶
גיאחה כתבה:
אח, ציפר. אם הוא לא היה קיים, היינו צריכים להמציא אותו. אני לא מסכים עם כל דבר שהוא אומר, אבל אני מעריץ אותו על היושרה לירוק את דעתו, שכיום היא דעת מיעוט נרדפת.
נשלח 2 באפריל, 2008 בשעה 1:02 ¶
נמרוד אבישר כתבה:
אתם אמיתיים עם כל ההערצה לציפר והכול?
כתבתי עליו הרבה פעם, אבל אז הייתה תקרית לא נעימה והחלטתי שהוא לא שווה את הזמן שלי. אולי, לאור ההערצה לציפר כאן, אני אחזיר עטרה ליושנה.
נשלח 2 באפריל, 2008 בשעה 10:20 ¶
Dolly כתבה:
מה שגיא אמר.
נשלח 2 באפריל, 2008 בשעה 16:02 ¶
נמרוד אבישר כתבה:
הא? ציפר? יושרה? האיש שביהירות מונע כל דיון רציני בספרים שהוא לא מסכים איתם? שהמדור שלו מתנהל כמו החצר הפרטית של הבריון ההוא, לאור? יושרה?
לא, לציפר אין "יושרה" כשהוא "מקיא" על תחקירנים של גל"צ. הוא מתנהל כמו שהוא מתנסח – בבריונות אלימה שמונעת משנאה יוקדת לכל מה שהוא "ישראלי" בעיניו.
חה. יושרה.
נשלח 2 באפריל, 2008 בשעה 16:21 ¶
דודי קינג כתבה:
לעמוד באמע החדר ולצעוק "קקי, פיפי!" כשיש לך צורך ללכת לשירותים זו לא יושרה. יש רבים וטובים שמביעים את דעת המיעוט שציפר מתיימת להחזיק בה, אבל עושים זאת במתינות ובנועם. גם אם לעיתים אני לא מסכים איתם, לפחות אותם אני מכבד.
הישגו הגדול של ציפר הוא לא "אמירת אמת פנימית", אלא יצירת אנטגוניזם-זועם/הערצה-מתבטלת בקרב קוראיו. הוא עושה זאת באמצעים ספרותיים של זעזוע ותוקפנות מילולית. הוא לא כותב שום דבר חכם באמת, הוא בסך הכל מחפש את הדעה הכי סנסציונית, ואז הוא צועק אותה בכל הכח. צריך להתאמץ רק מעט בשביל לראות את זה, ולגרד רק טיפונת את פני השטח בשביל להבחין בעליבות שמסתתרת מתחתיהם.
נשלח 3 באפריל, 2008 בשעה 8:24 ¶
אבי ג'י כתבה:
הציטוט(ים) של מיץ' הדברג השכירו לי גאון קומי אחר, סטיבן רייט, אלוף ה-deadpan והאמירות ההזויות והפסבדו-אקזיסטנציונליות.
כמה פנינים לדוגמא:
I wrote a song, but I can't read music. Every time I hear a new song on the radio I think, 'Hey, maybe I wrote that.'
There's a fine line between fishing and standing on the shore like an idiot.
I had some eyeglasses. I was walking down the street when suddenly the prescription ran out.
נשלח 7 באפריל, 2008 בשעה 9:48 ¶