The Daily Dolly

הציטוט היומי: "הבחורה הערומה עשתה את שלה. הבחורה הערומה יכולה ללכת." אבנר קשתן מבחין הבחנה קצרה ולא מפתיעה הנוגעת לפוסטר של סרטו החדש של טרי גיליאם.

יריב מוהר כותב ב"העוקץ" על הנצחון ההסברתי העמוק של הימין.

היום בפינת הנושא החם: הניצול המבוקר של כספי הקופה הציבורית ע"י אהוד ברק בפריז (1400 שקל לשעה, כראוי לאוליגרך אמיתי). מערכת הארץ קוראת לברק להחזיר את הכסף, רביב דרוקר כותב על הסיקור התקשורתי של השערוריה, ועמוס בידרמן צולף עם קריקטורה מדויקת ומכאיבה.

נתאי פרץ כותב על 1990, על הדבק הקהילתי שנמס בקיבוצים, ועל הסימנים המטרימים לקריסה דומה של החברה החרדית בארץ. אל תפספסו את התגובות.

מיטל שרון מספרת את סיפורו העצוב של המגזין שלא היה. בינתיים אפשר לראות את המגזין כאן, או להוריד גרסת PDF. החלק המעניין באמת הוא התגובה של רוני שני, שכותבת: "לדעתי הבעיה היא לא רק כסף, אלא גם אומץ או אולי אפילו אמונה. כמו כל סטארט אפ." עצוב.

בנימה דומה, שחר אבן דר מנדל מקונן על מותו של מגזין אותו לא יקרא לעולם, לאחר שנים של אבל על מותם של עיתונים וכתבי עת שונים.

יוסי לוי מסביר מה בדיוק קרה בלוטו הבולגרי, שם עלו בגורל אותם המספרים פעמיים באותו החודש. מעניין.

חנן כהן שואל שאלות מעניינות ש"ארגונים שלא מתכוונים לנצל את העובדים שלהם וגם רוצים ייצוג מכובד במדיה החברתית צריכים להתחיל לחשוב עליהן ברצינות".

The Daily Awwwwww.

לאה אהרונוביץ כותבת על תחנות אוטובוס ירוקות. מגניב.

היום בפינה "בשביל זה יש יוטיוב": מצעד 40 המערכונים הכי טובים של מונטי פייתון. שעות של הנאה (מקור).

וכאן תמצאו קליפ סימפולים מרשים של Ricardo Autobahn (מקור).

וידאו אחרון ודי: פרסומת מגניבה לאופנוע של ימאהה (מקור).

היום בפינת הפריק: אוויאן מאבדים את הצפון ומשחררים פרסומת מלחיצה בכיכוב תינוקות קריפיים. אמא'לה! (מקור).

לפני סיום, קבלו את ה-Pie Chart המדויק ביותר שתראו אי פעם (מקור: ירון נהרי).

ולסיום, אורי קציר, אחד הבלוגרים האהובים עלי ביותר, מסכם חמש שנות בלוגינג.