The Daily Dolly 21/01/2008
הציטוט היומי: "[לגבי המודאגים בעניין] המידע שנכתב בבלוגים ובפורומים היא אמרה שהיא דווקא היתה שמחה אם אנשי המודיעין של הצד השני היו צוללים לתוך העולם הזה, כי זה מתכון בטוח לטבוע בבליל עצום של אינפורמציה לא מדויקת." הצנזורית הראשית, סימה וקנין גיל, מעודדת תוכן גולשים.
אורי קציר כותב על פרשת גרינפילד מ-1939, סיפור רב עצמה על טרגדיה משפחתית ועל המשפט שהתקיים בעקבותיה. הדיון המוסרי שמתפתח בעקבות הסיפור הזה הוא לא פחות ממרתק – שווה לקרוא.
בין שאר עיסוקי, אני מדריכה בטכנוידע בבת ים (סוג של מוזיאון מדע). לפעמים, כשאני עם הילדים במעבדה, קורה שניסוי נכשל. במקרים כאלו אני מספרת להם על פלמינג, על גילוי הפניצילין ועל איך כשלון של ניסוי יכול להיות קרש קפיצה לדברים נהדרים. מסתבר שגם חברת סאניו חושבת שאפשר להבנות דרך טעויות. מקסים.
נושא שלא מתקרר כבר הרבה מאוד זמן הוא נושא הפרטיות, או יותר נכון הטשטשות מושג הפרטיות ואבדן הפרטיות כפי שאנו מכירים אותה. ירדן לוינסקי מביא זווית נוספת לנושא.
ניימן מפרסם פוסט על ביקורן של שתי ידידות אירופאיות ברמאללה, כולל תמונות.
ורואה שחורות מצטרף למאבק האכזרי לבחירת הציפור הלאומית של ישראל, בקריאת "הסיקסק חייב ללכת". אל תישארו אדישים! הצביעו והשפיעו.
והיום בפינתנו "בשביל זה יש יו טיוב": קבוצת מיקוד למוצר חדש: הגלגל! אגב, השחקנים בעלי מבטא בריטי, כך שגם אם זה לא היה מצחיק, זה היה מצחיק בכל זאת (מקור).
היום בפינה לשירות הציבור: פתח תקווה לא באמת קיימת. לכל מי שעדיין סבור, בטעות, שפתח תקווה קיימת, מצ"ב כל ההוכחות שלא כך הוא. חשיפת הקנונייה הזדונית החלה כאן ונמשכה עם עדויות רבות מספור לאי קיומה של העיר. הדברים הגיעו עד כדי נסיון מכירה של העיר הפיקטיבית באיביי. כמו כן, ראוי לציין במעמד זה גם את הערך "פתח תקווה" באינציקלופדיה, את מכון פתח תקווה להיתוך קר, ואת הקבוצה המוקדשת לחשיפת הקנונייה בפייסבוק. לקריאה נוספת ניתן לשוטט בקטגוריית "פתח תקווה לא קיימת" בבלוג של נביא זעם מינורי. (למען הדיוק ההיסטורי, מדובר בגיור של תיאוריית קונספירציה ישנה, הגורסת כי בלגיה לא באמת קיימת, אבל בלגיה זה שם).
ולסיום, חנן כהן כותב שיר זן הפוך-על-הפוך.
דינגוסט כתבה:
גיליתי את האתר (הקודם) שלך רק לאחרונה והרשי לי לשבח ולהרעיף מחמאות על ההשקעה והעניין הרב שאת יוצרת. כל הכבוד!
אבל אני חייב לשאול משהו:
אם הבנתי נכון, את סטודנטית (ותקני אותי אם אני טועה), בתור קולגה ללימודים האקדמיים, איך את מצליחה למצוא זמן לכל השיטוט האינסופי וההשקעה (ולו המינמלית) בכתיבה?
(וזה אחרי שבעבר הלא רחוק, בטרם נהפכתי לסטודנט, נוכחתי לדעת כמה השקעה נדרש על מנת לתפעל בלוג בכל נושא שהוא).
נשלח 21 בינואר, 2008 בשעה 21:48 ¶
Dolly כתבה:
דינגוסט, הייתי עונה לך, אבל אין לי זמן לכתוב את התגובה הזו (-:
במילים אחרות, ביממה שלי וביממה שלך אותו מספר שעות, וכמאמר הקלישאה – זמן זה עניין של סדרי עדיפויות. אני בוחרת לאילו דברים להקדיש יותר זמן, לאילו פחות, ועל אילו לוותר בכלל.
רמז: אני לא ישנה יותר מדי.
נשלח 22 בינואר, 2008 בשעה 19:06 ¶